בריארד
מאפייני הגזע - בריארד
היסטוריה וגנטיקה של שומרי עדרים
סוג גזעים האלו נוצרו לשמור על העדר כאשר נמצאים רחוק מהאדם בפני סביבה שונה וטורפים שיכולים לתקוף את העדר.
כל אחד מהכלבי הקבוצה הזאת יהיה מעל 30 ק"ג ויכולים להגיע גם עד 70 ק’’ג.
הגודל הזה מאפשר להם להתמודד מול הרבה חיות אחרות עם עליונות פיזית.
בעבר היו מכניסים אותם כבר בגיל מאוד צעיר (חודש +) לעדר על מנת ליצור היכרות וקרבה כבן משפחה ואינטראקציה גבוהה ללא עימותים.
כיום משמשים ככלבי שמירה מצוינים ופועלים על אותם עקרונות התנהגותיים כמו בעבר באזורי השטח ובית.
סוג גזעים אלו גודל לאט, עד גיל 3 שנים יכולים להיחשב כגורים.
סוג גזעים אלו לא תמיד רוצים חיבוקים ולהיות צמוד לאדם, מסוכנים בגידול לא נכון ולכן לא מומלץ במשפחה עם נפשות קטנות כדי שלא יהיה תסכול לכלב.
לרוב הקבוצה יש נטייה גנטית לשמור על הדברים ההישרדותיים שלהם (טריטוריה, מזון, שתייה).
ומטרתם היא למזהר נזקים ולנהל סביבה יעילה.
לא כל כך חברותיים לבני אדם זרים – אדיש במקרה הטוב.
אופן העבודה – לפעמים ליד האדם או רחוקים ממנו.
לא כל כך כלבי עיר אלה יותר של טבע כמו מושב או קיבוץ, באזור העיר יכול להיווצר אפקט " הגנה על יתר המידה " (בבית וברחוב).
מומלץ להתחיל תהליך במגיל מוקדם לתוצאות טובות וכאשר שאמון הדדי גבוה התוצאות יכולות להיות למעולות.